סיפור אמיתי על חשיבות חיזוק התא המשפחתי
משפחת קרמר(שם בדוי) פנו לעמותת ‘קו לנוער’ מתוך דאגה לבנם בן ה-17, שלמה, עקב התנהגות אימפולסיבית וחוסר יכולת להישמע לכללים. שלמה עבר בין 4 מוסדות לימודים במהלך שנת הלימודים הקודמת. בבית גילה התנהגות דומה. שלמה היה עגמומי, לא תיקשר, והתנגד כמעט לכל דבר. התנהגותו סיכנה אותו, ולא היה מוכן לדבר עם איש. בעקבות מורכבות המצב, עמותת ‘קו לנוער’ בנתה תכנית שכללה מספר גורמים. העמותה הצמידה לשלמה גם חונך וגם מטפל משפחתי, ובמקביל ההורים נפגשו עם מטפל אחר, שעזר להם להבין טוב יותר את בנם ולבנות איתו מערכת יחסים מיטבית. בנוסף, שלמה הופנה לפסיכיאטר, כדי לבדוק אפשרות לטיפול תרופתי עקב התנהגותו האימפולסיבית
ידוע שלעתים קרובות תחילת טיפול מדרדרת את המצב, וכך היה. שלמה ברח מהבית עם חברים, ולא היה ניתן לאתרו במשך כמה ימים. עלו חששות לגבי שימוש באלכהול וסמים. במהלך המשבר בני המשפחה הבינו שעליהם ללמוד לתקשר ולהתייחס אחד לשני בצורה חדשה, אם ברצונם להציל את מערכות היחסים ואת היחידה המשפחתית. מי שנדרש ליזום ולהוביל את השינוי היו ההורים
ההורים הציבו למטרה ליצור מערכת יחסים חדשה עם בנם, על מנת שירגיש אהוב ורצוי בביתם, תוך שהוא מכבד כללי התנהגות בסיסיים. הצוות של עמותת ‘קו לנוער’ עמד בקשרים עם כל בני המשפחה ועזר להם לממש את התכנית. החונך של שלמה עזר לו לשפר את הבטחון העצמי ולפתח את יכולות ההבעה העצמית שלו. המטפל עזר לו להגיע לתובנות לגבי ההתנהגות הבעיתית שלו, והעניק לו כלים לקבל החלטות טובות יותר. ההורים למדו לגבש את התנאים שיאפשרו להם לחיות יחד מתוך הבנה הדדית וכבוד. בינתיים, מלאו לשלמה 18 שנים והוא גר מחוץ לבית. הוא ממשיך לחפש את דרכו מבחינה דתית, אך הוא מרבה לנסוע הביתה לשבתות, כי הוריו הצליחו ליצור מערכת יחסים אוהבת, שמכבדת את השוני בין בני המשפחה
Comments