כמטפלים, אנחנו חולמים על רגעי פריצת דרך - אותן תובנות דרמטיות בהן מטופלים פתאום מתגברים על האתגרים שלהם ומשנים את חייהם. המציאות, עם זאת, נוטה להיות עדינה הרבה יותר. זה היה משהו שלמדתי באופן עמוק דרך החוויה שלי עם מטופלת מסוימת.
היא הייתה, מבחירתה שלה, מבצר. שנים של ניסיון לימדו אותה שפגיעות מובילה לכאב, אז היא בנתה חומות - עבות במיוחד. לא רק איתי, אלא עם כל אחד בחייה. חברים, משפחה, אפילו הקרובים ביותר אליה נשמרו במרחק מרגשותיה האמיתיים. חוויה קודמת של שיתוף שהסתיימה בצורה לא טובה רק חיזקה את אמונתה ששתיקה היא ביטחון.
בפגישות הראשונות שלנו, היא הבהירה: לא יהיו שיחות עמוקות, לא יהיו חפירות רגשיות. היא העדיפה משחקים ופעילויות - כל דבר כדי להימנע מהגולמיות של שיחה אמיתית. כמטפלת שלה, נאבקתי עם ספקות. האם אני בכלל עוזרת לה? האם עליי פשוט לקבל שהיא לא מוכנה להיפתח? שאלות אלו רדפו את הפגישות שלנו בזמן שהגעתי בנאמנות עם משחקי קופסה ופעילויות ביד.
ואז הגיעה הפגישה ששינתה הכל.
היא התחילה כמו כל פגישה אחרת, אבל פתאום היא סטתה מהמסלול הרגיל שלנו. היה לה שיחה קשה מתקרבת והיא הייתה זקוקה לעזרה בלהבין מה לומר. כשחקרנו גישות שונות, היא המשיכה לדחות אותן - "אני לא יכולה להיות כל כך ישירה איתם," היא אמרה. זה היה כשציינתי כמה ישירה היא מדברת איתי.
תגובתה עצרה אותי במקום: "כן, אבל אני לא מתביישת מולך."
ברגע הזה הבנתי משהו עמוק. בזמן שחיפשתי אחר שינויים גדולים, נס שקט התרחש בפגישות שלנו. המטופלת הזו, שהרחיקה את כולם, בנתה משהו יוצא דופן איתי - אמון. היא יצרה מרחב בו בושה נמוגה, בו ישירות הרגישה בטוחה.
זו לא הייתה פריצת הדרך הדרמטית שדמיינתי, אבל זה היה משהו בעל ערך שווה. ככה ריפוי באמת עובד לרוב. לא בקפיצות ודילוגים, אלא ברגעים שקטים של אמון, בהודאות קטנות של נוחות, בהורדה העדינה של הגנות שקורית כל כך בהדרגה שאנחנו כמעט מפספסים אותה.
כאנשי בריאות הנפש, אנחנו לעיתים קרובות מודדים הצלחה במטרות שהושגו והתנהגויות שהשתנו. אבל אולי אנחנו צריכים להרחיב את החזון שלנו לגבי התקדמות. לפעמים, הצלחה נראית כמו מטופל שמרגיש מספיק בטוח להיות ישיר. לפעמים, דווקא ברגעים הקטנים ביותר של פגיעות טמונים הניצחונות הגדולים ביותר.
עבור אלו מאיתנו במקצועות הטיפול, ובעצם עבור כל אחד במסע של צמיחה, אולי הגיע הזמן לחגוג את הניצחונות השקטים האלה. כל צעד קטן קדימה, כל רגע של אמון, כל פריצת דרך זעירה - אלה לא רק אבני דרך להצלחה. הם ההצלחה עצמה, ניצחונות יקרי ערך שסוללים את הדרך לריפוי וצמיחה עמוקים יותר.
אחרי הכל, כל אלון אדיר התחיל כזרע בודד שהעז להיבקע מקליפתו.
Comentários